Hebräisch/ Alltagssituationen - Jerusalem 1
Dieser Teil gehört zum Buch „Hebräisch“.
Jerusalem: Wie kommt man zur Klagemauer [Bearbeiten]
Jerusalem: Wie kommt man zur Klagemauer
BearbeitenDialog
BearbeitenÜbersetzung/Aussprache | Hebräisch | ||
---|---|---|---|
Ruth: Entschuldigung, wie kommt man zur Klagemauer? | סליחה, איך מגיעים לכותל | : | רות |
rut: slicha, ejch magi'im lekotel | |||
David: Du gehst immer gradeaus | את הולכת ישר ישר | : | דוד |
david: at holechet jaschar jaschar | |||
Ruth: Danke | תודה | : | רות |
rut: toda | |||
David: Mein Name ist David | שמי דוד | : | דוד |
david: schmi david | |||
Ruth: Ich bin Ruth | אני רות | : | רות |
rut: ani rut | |||
David: Ich gehe auch zur Klagemauer | גם אני הולך לכותל | : | דוד |
david: gam ani holech lekotel | |||
Ruth: Wirklich? | באמת | : | רות |
rut: be'emet | |||
David: Wenn du willst, können wir zusammen dahin gehen. | אם את רוצה, אנחנו יכולים ללכת לשם יחד | : | דוד |
david: im at rotzah anachnu jecholim lalechet lescham jechad | |||
Ruth: In Ordnung. | בסדר | : | רות |
rut: beseder | |||
David: Los, lass uns gehen! | יאללה, בואי נלך | : | דוד |
david: yalla, boi nelech |
Neue Wörter
BearbeitenHebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
רות | rut | Ruth |
דוד | david | David |
סליחה | slicha | Entschuldigung |
סָלַח | salach | vergeben, entschuldigen |
איך | ejch | wie |
מגיעים | magi'im | man kommt |
לכותל | lekotel | zur Klagemauer |
כותל | kotel | Klagemauer |
ל | le | zu, nach |
את | at | du (w) |
הולכת | holechet | gehe (w), gehst (w), geht (w) |
ישר | jaschar | gradeaus |
ישר ישר | jaschar jaschar | immer gradeaus |
תודה | toda | danke |
שמי | schmi | mein Name |
שם | schem | Name |
אני | ani | ich |
גם | gam | auch |
הולך | holech | gehe (m), gehst (m), geht (m) |
באמת | beemet | wirklich, in Wahrheit |
ב | be | in |
אמת | emet | Wahrheit, wahr |
אם | im | wenn |
רוצה | rotsa | will (w), willst (w) |
אנחנו | anachnu | wir |
יכולים | jecholim | können |
ללכת | lalechet | gehen |
לשם | lescham | dorthin |
שם | scham | dort |
יחד | jechad | zusammen, gemeinsam |
בסדר | beseder | in Ordnung, okay |
סדר | seder | Ordnung, Bestellung |
יאללה | jallah | los, auf geht's |
בואי | boi | komm! (w) |
בוא | boi | kommen |
נלך | nelech | wir werden gehen, lasst uns gehen |
Grammatik
BearbeitenGegenwartsformen Verben
BearbeitenIm Hebräischen haben die Verben nur 4 verschiedene Gegenwartsformen, nämlich:
- Einzahl, männlich: ich (m), du (m), er
- Einzahl, weiblich: ich (w), du (w), sie (Einzahl)
- Mehrzahl, männlich: wir (m), ihr (m), sie (Mehrzahl, m)
- Mehrzahl, weiblich: wir (w), ihr (w), sie (Mehrzahl, w)
- Die Form weiblich, Einzahl endet meistens auf -ah oder auf -t. Oft unterscheidet sich die weibliche Form in der unpunktierten Schreibweise nicht von der männlichen Form, aber die weibliche Form wird mit Endung –ah gesprochen, während die männliche Form mit Endung –eh gesprochen wird. Eine weitere Besonderheit tritt auf, wenn die beiden letzten Silben der weiblichen Form den Vokal e haben, z.B. holechet (ich (w) gehe, du (w) gehst, sie geht), dann wird die vorletzte Silbe betont, während sonst im Hebräischen fast immer die letzte Silbe betont wird.
- Die Form männlich, Mehrzahl endet auf -im.
- Die Form weiblich, Mehrzahl endet auf -ot.
Bei gemischter Mehrzahl von Männern und Frauen wird die männliche Form benutzt.
Beispiele:
- ich (m) gehe, du (m) gehst, er geht: הוֹלֵךְ (holech)
- ich (w) gehe, du (w) gehst, sie geht: הוֹלֶכֶת (holechet)
- wir (m) gehen, ihr (m) geht, sie (m) gehen: הוֹלְכִים (hol'chim)
- wir (w) gehen, ihr (w) geht, sie (w) gehen: הוֹלְכוֹת (hol'chot)
- ich (m) will, du (m) willst, er will: רוֹצֶה (rotzeh)
- ich (w) will, du (w) willst, sie will: רוֹצָה (rotzah)
- wir (m) wollen, ihr (m) wollt, sie (m) wollen: רוֹצִים (rotzim)
- wir (w) wollen, ihr (w) wollt, sie (w) wollen: רוֹצוֹת (rotzot)
Imperativ – Befehlsform
BearbeitenDer Imperativ hat 4 Formen: Männlich und weiblich jeweils Einzahl und Mehrzahl, wobei sich die beiden Mehrzahl-Formen häufig nicht unterscheiden. Außerdem ist es üblich die 2. Person männlich/weiblich, Einzahl/Mehrzahl der Zukunft als Befehlsform zu verwenden.
Beispiele:
- du (m) komm!: בּוֹא (bo)
- du (w) komm!: בּוֹאִי (bo'i)
- ihr (m) kommt!: בּוֹאוּ (bo'u)
- ihr (w) kommt!: בּוֹאוּ (bo'u)
- du (m) schreib!: כְּתוֹב (ketov)
- du (w) schreib!: כִּתְבִי (kit'vi)
- ihr (m) schreibt!: כִּתְבוּ (kit'vu)
- ihr (w) schreibt!: כְּתוֹבְנָהּ (ketov'nah)
ב (be) in und ל (le) nach, zu
BearbeitenDie beiden Ortsbestimmungen ב (be) in (auf die Frage wo?) und ל (le) nach, zu (auf die Frage wohin?) verhalten sich ganz ähnlich. Beide werden vorne an das betreffende Wort angeklebt. Bei der Aussprache werden sie mit einem gemurmelten e an das Wort, auf das sie sich beziehen, angebunden. Nur wenn das Wort einen bestimmten Artikel tragen würde ה (ha), wird dieser weggelassen und die Aussprache ändert sich zu ba bzw. la.
Beispiele:
Übersetzung/Aussprache | Hebräisch |
---|---|
Ich wohne in einem Turm. | אני גר במגדל |
ani gar bemigdal. | |
Ich wohne in dem Turm. | אני גר במגדל |
ani gar bamigdal. | |
Ich gehe zu einem Turm. | אני הולך למגדל |
ani holech lemigdal. | |
Ich gehe zu dem Turm. | אני הולך למגדל |
ani holech lamigdal. |
מגדל | migdal | Turm |
גר | gar | wohne |
Übungen und Aufgaben
BearbeitenLese und übersetze:
- אני הולך לכותל
- אני הולכת לתחנת הרכבת
- אתה הולך לשדה התעופה
- את הולכת למרכז העיר
- הוא הולך לעיר
- היא הולכת לתחנת
- אנחנו הולכים לדוד
- אנחנו הולכות לרות
- אתם הולכים למגדל
- אתן הולכות לאכסניה
- הם הולכים לאוסטריה
- הן הולכות לאכסניה האוסטרית
- אני גר בירושלים
- אני גרה בתחנת הרכבת
- אתה גר בשדה התעופה
- את גרה במרכז העיר
- הוא גר בעיר
- היא גרה בתחנת
- אנחנו גרים בירושלים
- אנחנו גרות באכסניה האוסטרית
- אתם גרים במגדל
- אתן גרות באכסניה
- הם גרים באוסטריה
- הן גרות באכסניה האוסטרית
Aufgaben: Übe in Lektion 25 die ersten 6 Sätze, sie zeigen jeweils die Frage nach dem Weg zum Bahnhof, zum Flughafen und ins Stadtzentrum. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
Schaue dir in den Verbtabellen die Gegenwartsformen aller Verben an und versuche, sie auswendig zu lernen.
<< zur Lösung >>
Neue Wörter
BearbeitenHebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
צריך | tzarich | brauchen (Gegenwart, Einzahl, m) |
צריכה | tzricha | brauchen (Gegenwart, Einzahl, w) |
להגיע | lehagi'a | kommen (Infinitiv) |
לתחנת הרכבת | letachanat harakevet | zum Bahnhof |
תחנת הרכבת | tachanat harakevet | Bahnhof |
תחנת | tachanat | Station, Haltestelle |
הרכבת | harakevet | der Zug |
רכבת | rakevet | Zug, Eisenbahn |
לשדה התעופה | lissdeh hate'ufa | zum Flughafen |
שדה התעופה | sdeh hate'ufa | der Flughafen |
שדה | sdeh | Feld |
התעופה | hate'ufa | der Flughafen |
תעופה | te'ufa | Luftfahrt |
למרכז העיר | lemerkas ha'ir | zum Stadtzentrum |
מרכז העיר | merkas ha'ir | Stadtzentrum |
מרכז | merkas | Zentrum |
העיר | ha'ir | die Stadt |
עיר | ir | Stadt |
ירושלים | jeruschalajim | Jerusalem |
האכסניה האוסטרית | ha'achsnija ha'ostrit | Österreichisches Hospiz |
אכסניה | achsanija | Herberge |
אוסטריה | ostrija | Österreich |
Jerusalem: Woher kommst du [Bearbeiten]
Jerusalem: Woher kommst du
BearbeitenDialog
BearbeitenÜbersetzung/Aussprache | Hebräisch | ||
---|---|---|---|
David: Kommst du aus Österreich? | ? את מאוסטריה | : | דוד |
david: at me'ostrija? | |||
Ruth: Nein, aus Deutschland. Und du, woher bist du? | ? לא מגרמניה, ואתה, מאיין אתה | : | רות |
rut: lo, megermanija. We'ata, me'ajin ata? | |||
David: Ich bin aus Marokko. | אני ממרוקו | : | דוד |
david: ani memaroko | |||
Ruth: Wohnst du in Jerusalem oder bist du auch Tourist? | ? אתה גר בירושלים או אתה גם תייר | : | רות |
rut: ata gar biruschalajim o ata gam tajar? | |||
David: Ich wohne in Jerusalem. Und du, wohnst du im Österreichischen Hozpiz? | ? אני גר בירושלים . ואת , את גרה באכסניה האוסטרית | : | דוד |
david: ani gar biruschalajim. We'at, at gara bachsanija ha'ostrit? | |||
Ruth: Ja, ich bin Touristin, ich wohne im Österreichischen Hozpiz. | . כן , אני תיירת , אני גרה באכסניה האוסטרית | : | רות |
rut: ken, ani tajarat, ani gara bachsanija ha'ostrit. | |||
David: Ist das nicht sehr teuer? | ?זה לא כל כך יקר | : | דוד |
david: se lo kol kach jakar? | |||
Ruth: Die Zimmer sind teuer, aber ich wohne im Keller im Schlafsaal, das ist billiger. | . החדרים יקרים, אבל אני גרה במרתף במעונות, זה זול יותר | : | רות |
rut: hachederim jakrim, awal ani gara bemartef, beme'onot, se sol joter. | |||
David: Gibt es da einen großen Schlafsaal für alle zusammen? | ? יש מעון גדול לכולם ביחד | : | דוד |
david: jesch ma'on gadol lecholam bejachad? | |||
Ruth: Da gibt es 3 Schlafsäle, einen für Frauen, einen für Männer und einen gemischten. | יש שלוש מעונות, אחת לנשים, אחת לגברים ואחת מעורבת | : | רות |
rut: jesch schalosch me'onot, echat lenaschim, echat legwarim we'echat me'orewet. |
Neue Wörter
BearbeitenHebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
רות | rut | Ruth |
דוד | david | David |
את | at | du (w) |
מאוסטריה | me'ostrija | aus Österreich |
אוסטריה | ostrija | Österreich |
מ | me | aus, von daher |
מאיין | me'ajin | woher |
לא | lo | nein. nicht |
מגרמניה | megermanija | aus Deutschland |
גרמניה | germanija | Deutschland |
ואתה | we'ata | und du (m) |
אתה | ata | du (m) |
ו | we | und |
אני | ani | ich |
ממרוקו | memaroko | aus Marokko |
מרוקו | maroko | Marokko |
גר | gar | wohnen (Gegenwart, Einzahl, m) |
גרה | gara | wohnen (Gegenwart, Einzahl, w) |
בירושלים | biruschalajim | in Jerusalem |
ב | be | in |
ירושלים | jeruschalajim | Jerusalem |
או | o | oder |
גם | gam | auch |
תייר | tajar | Tourist |
תיירת | tajarat | Touristin |
באכסניה האוסטרית | be'achsanija ha'ostrit | im Österreichischen Hospiz |
אכסניה | achsanija | Herberge |
האוסטרית | ha'ostrit | die Österreichische |
ה | ha | der, die, das |
אוסטרית | ostrit | Österreichisch |
כן | ken | ja |
זה | se | dies |
כל כך | kol kach | so |
כל | kol | alle, alles |
כך | kach | so |
יקר | jakar | teuer (Einzahl, m) |
יקרים | jakrim | teuer (Merzahl, m) |
החדרים | hachederim | die Zimmer |
חדרים | chederim | Zimmer (Mehrzahl) |
חדר | cheder | Zimmer (Einzahl) |
אבל | awal | aber |
במרתף | bemartef | im Keller |
מרתף | martef | Keller |
במעונות | beme'onot | in den Schlafsälen |
מעונות | me'onot | Schlafsäle |
מעון | ma'on | Schlafsaal (m) |
זול יותר | sol joter | billiger |
זול | sol | billig |
יותר | joter | mehr |
יש | jesch | es gibt, da ist |
גדולים | gdolim | groß (Mehrzahl, m) |
לכולם | lecholam | für alle |
ל | le | zu, nach, für |
כולם | cholam | alle |
ביחד | bejachad | zusammen |
יחד | jachad | zusammen |
שלוש | schalosch | drei |
אחת | echat | eins |
לנשים | lenaschim | für Frauen |
נשים | naschim | Frauen |
אישה | ischa | Frau |
לגברים | legwarim | für Männer |
גברים | gwarim | Männer |
גבר | gewer | Mann |
מעורבת | me'orewet | gemischt |
Grammatik
BearbeitenGegenwartsformen von wohnen
Bearbeiten- ich (m) wohne, du (m) wohnst, er wohnt: גר (gar)
- ich (w) wohne, du (w) wohnst, sie wohnt: גרה (gara)
- wir (m) wohnen, ihr (m) wohnt, sie (m) wohnen: גרים (garim)
- wir (w) wohnen, ihr (w) wohnt, sie (w) wohnen: גרוֹת (garot)
ב (be) in - ל (le) nach, zu, für - מ (me) aus
BearbeitenDie Präpositionen ב (be) in (auf die Frage wo?), ל (le) nach, zu (auf die Frage wohin?), für (auf die Frage wofür?) und מ (me) aus (auf die Frage woher?) werden vorne an das betreffende Wort angeklebt. Bei der Aussprache werden sie mit einem gemurmelten e an das Wort, auf das sie sich beziehen, angebunden. Wenn das Wort einen bestimmten Artikel tragen würde ה (ha), wird dieser bei ב (be) und ל (le) weggelassen und die Aussprache ändert sich zu ba bzw. la. Bei מ (me) bleibt der Artikel ה (ha) erhalten.
Beispiele:
Übersetzung/Aussprache | Hebräisch |
---|---|
Ich wohne in einem Turm. | אני גר במגדל |
ani gar bemigdal. | |
Ich wohne in dem Turm. | אני גר במגדל |
ani gar bamigdal. | |
Ich gehe zu einem Turm. | אני הולך למגדל |
ani holech lemigdal. | |
Ich gehe zu dem Turm. | אני הולך למגדל |
ani holech lamigdal. | |
Ich komme aus Berlin. | אני מברלין |
ani meberlin. | |
Ich komme aus dem Turm. | אני בא מהמגדל |
ani ba mehamigdal. |
Das Wort מעורבת gemischt
BearbeitenDas Wort מעורבת (me'orewet) gemischt geht auf zwei Wurzeln zurück: Auf ערב mischen, einbeziehen und auf ערבב mischen, vermischen, verwechseln.
Die Zahlen 1 bis 10
BearbeitenWeibliche und männliche Zahlen
BearbeitenDamit alles nicht so einfach und langweilig ist, gibt es die hebräischen Zahlen von 1 bis 10 als weibliche Zahlen und männliche Zahlen. Und um die Verwirrung komplett zu machen, enden die männlichen Zahlen auf die weibliche Endung –a. Für weibliche Substantive benutzt man die weiblichen Zahlen, für männliche Substantive die männlichen Zahlen. Zum Rechnen und Zählen werden die weiblichen Zahlen benutzt. Als Anfänger kann man erstmal nur die weiblichen Zahlen benutzen und liegt damit in den meisten Fällen richtig.
Die Zahl 1
BearbeitenDie Zahl 1 wird wie ein Adjektiv behandelt und dem Substantiv nachgestellt:
- eine Frau = אישה אחת (ischa achat)
- ein Mann = גבר אחד (gewer echad)
Die Zahl 2
BearbeitenDie Zahl 2 verändert ihre Form, wenn sie vor einem Substantiv steht und zwar weiblich von (schtajim) nach (schtej) und männlich von (schnajim) nach (schnej):
- zwei Frauen = שתי נשים (schtej naschim)
- zwei Männer = שני גברים (schnej gwarim)
Daneben gibt es für viele Substantive einen Dual, d.h. einen speziellen Fall, der die Zweizahl ausdrückt. Wenn er benutzt wird, entfällt die Angabe der Zahl zwei.
Hebräische Zahlzeichen
BearbeitenAls hebräisches Zahlzeichen (ZZ) werden die Buchstaben des hebräischen Alefbet benutzt. Diese hebräischen Zahlzeichen werden in der hebräischen Bibel auch zur Verszählung benutzt.
Zahl | weiblich | Aussprache | männlich | Ausprache | ZZ |
---|---|---|---|---|---|
1 | אחת | achat | אחד | echad | א |
2 | שתיים | schtajim | שניים | schnajim | ב |
3 | שלוש | schalosch | שלושה | schloscha | ג |
4 | ארבע | arba | ארבעה | arba'a | ד |
5 | חמש | chamesch | חמישה | chamischa | ה |
6 | שש | schesch | שישה | schischa | ו |
7 | שבע | schewa | שיבעה | schiw'a | ז |
8 | שמונה | schmone | שמונה | schmona | ח |
9 | תשע | tescha | תישעה | tisch'a | ט |
10 | עשר | esser | עשרה | assara | י |
Übungen und Aufgaben
BearbeitenLese und übersetze:
- מאיין אתה? – אני מירושלים.
- מאיין את? – אני מגרמניה.
- מאיין הוא? – הוא ממרוקו.
- מאיין היא? – היא מאוסטריה.
- מאיין אתם? – אנחנו מתל אביב.
- מאיין אתן? – אנחנו מיפו.
- מאיין הם? – הם מבית לחם.
- מאיין הן? – הן מטבריה.
Aufgaben: Übe in Lektion 7 die ersten 6 Sätze, sie zeigen die Zahlen von 1 bis 10. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
<< zur Lösung >>
Neue Wörter
BearbeitenHebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
מתל אביב | metel'aviv | aus Tel Aviv |
תל אביב | tel'aviv | Tel Aviv |
מיפו | mejafo | aus Jaffa |
יפו | jafo | Jaffa |
מבית לחם | mebetlehem | aus Bethlehem |
בית לחם | betlehem | Bethlehem |
מטבריה | metiberija | aus Tiberias |
טבריה | tiberija | Tiberias |
לספור | lispor | zählen (Infinitiv) |
סופר | ßofer | zählen (Gegenwart, Einzahl, m) |
סופרת | ßoferet | zählen (Gegenwart, Einzahl, w) |
מספר | mißpar | Zahl |
עד | ad | bis |
ממשיך | mamschich | fortfahren, weiter machen (Gegenwart, Einzahl, m) |
ממשיכה | mamschicha | fortfahren, weiter machen (Gegenwart, Einzahl, w) |
Jerusalem: Bist du zum ersten Mal in Jerusalem [Bearbeiten]
Jerusalem: Bist du zum ersten Mal in Jerusalem
BearbeitenDialog
BearbeitenÜbersetzung/Aussprache | Hebräisch | ||
---|---|---|---|
David: Bist du zum ersten Mal in Jerusalem, Ruth? | ? זו הפעם הראשונה שאת בירושלים, רות | : | דוד |
david: so hapa'am harischonah sche'at biruschalajim rut? | |||
Ruth: Nein, ich war letztes Jahr schon hier. Aber das war eine organisierte Reise mit Reiseführer. | לא, הייתי כאן בשנה שעברה אבל זה היה טיול מאורגן עם מורה דרך | : | רות |
rut: lo, hajiti kan kwar beschana sche'awra, awal se haja tijul me'organ im more derech. | |||
David: Und dieses Jahr bist du alleine hier? | ? והשנה הזה את לבד כאן | : | דוד |
david: wehaschana hase at lewad kan? | |||
Ruth: Ja, dieses Jahr bin ich allein, das ist besser als eine organisierten Reise. | כן, אני לבד השנה הזה, זה יותר טוב מטיול מאורגן. | : | רות |
rut: ken, ani lewad haschana hase, se joter tov metijul meorgan. | |||
David: Ja, da hast du mehr Zeit und du kannst anschauen, was du willst. | כן, יש לך יותר זמן ואת יכולה לראות מה את רוצה. | : | דוד |
david: ken, jesch lach joter sman we'at jechola lir'ot ma at rotza | |||
Ruth: Wie heißt diese Straße? | ? מה שמו של הרחוב הזה | : | רות |
rut: ma schmo schel harechov hase? | |||
David: Diese Straße heißt Rechov ha-Gai (= Tal-Straße). | הרחוב הזה נקרא רחוב הגיא | : | דוד |
david: harechov hase nikra rechov hagai. | |||
Ruth: Diese Straße gefällt mir. | . הרחוב הזה מוצא חן בעיני | : | רות |
rut: harechov hase motze chen be'enai. | |||
David: Ja, ich liebe diese Straße auch. | כן, גם אני אוהב הרחוב הזה | : | דוד |
david:ken, gam ani ohev harechov hase. | |||
Ruth: Hier ist ein schöner Brunnen | הנה מזרקה נחמדה | : | רות |
rut: hine misraka nechmada | |||
David: Dieser Brunnen wurde in osmanischer Zeit gebaut. | המזרקה הזו היא שבנה בתקופה העות'מאנית | : | דוד |
david:hamisraka haso hi schebana bitekufa ha'otmanit . | |||
Ruth: Interessant. Wann war das? | ? מעניין. מתי זה היה | : | רות |
rut: matai se haja? | |||
David: Das war im 16. Jahrhundert. | (השש עשרה) זה היה במאה ה-16 | : | דוד |
david:se haja beme'a ha-16 (ha-schesch esre) |
Neue Wörter
BearbeitenHebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
זו | so | dies |
הפעם הראשונה | hapa'am harischona | das erste Mal |
ה | ha | der, die, das |
פעם | pa'am | Mal |
ראשונה | rischona | erste |
שאת | sche'at | dass du |
ש | sche | dass, das (relativ) |
את | at | du (w) |
בירושלים | biruschalajim | in Jerusalem |
ב | be | in |
ירושלים | jeruschalajim | Jerusalem |
לא | lo | nein, nicht |
הייתי | hajiti | ich war |
כאן | kan | hier |
בשנה שעברה | beschana sche'awra | im vergangenen Jahr |
בשנה | beschana | im Jahr |
שנה | schana | Jahr |
שעברה | sche'awra | das vergangene |
עברה | awra | vergangen |
אבל | awal | aber |
זה | se | dies, das |
היה | haja | war |
טיול מאורגן | tijul me'organ | organisierte Reise |
טיול | tijul | Reise, Ausflug, Wanderung |
מאורגן | me'organ | organisiert |
עם | im | mit |
מורה דרך | more derech | Reiseleiter, Fremdenführer |
מורה | more | Lehrer |
מורה | mora | Lehrerin |
דרך | derech | Weg |
והשנה הזה | wehaschana hase | und dieses Jahr |
והשנה | wehaschana | und das Jahr |
ו | we | und |
הזה | hase | dieses |
לבד | lewad | allein |
ל | le | zu, nach |
בד | bad | getrennt |
כן | ken | ja |
אני | ani | ich |
יותר טוב | joter tov | besser |
יותר | joter | mehr |
טוב | tov | gut |
מטיול מאורגן | metijul me'organ | als eine organisierte Reise |
מ | me | als, von, aus |
יש לך | jesch lach | du hast (wörtl.: bei dir gibt es) (w) |
יש | jesch | es gibt |
לך | lach | bei dir (w) |
לך | lecha | bei dir (m) |
זמן | sman | Zeit |
ואת | we'at | und du (w) |
יכולה | jecholah | kannst (w) |
לראות | lir'ot | sehen, anschauen |
מה | ma | was |
רוצה | rotza | willst (w) |
שמו | schmo | sein Name |
שמ | schem | Name |
של | schel | des |
הרחוב | harechov | die Straße |
רחוב | rechov | Straße |
נקרא | nikra | heißt |
הגיא | hagai | das Tal |
גיא | gai | Tal |
מוצא חן בעיני | motze chen be'enai | gefällt mir gut (Redewendung) |
גם | gam | auch |
אוהב | ohev | lieben (Einzahl, m) |
הנה | hine | hier dieser |
מזרקה | misraka | Brunnen |
נחמדה | nechmada | hübsch, nett, schön (w) |
שבנה | schebana | wurde gebaut |
בנה | bana | er baute |
בתקופה העות'מאנית | bitekufa ha'otmanit | in der osmanischen Zeit |
תקופה | tekufa | Zeit, Zeitabschnitt, Epoche |
עות'מאנית | otmanit | osmanisch |
מעניין | me'anjan | interessant |
מתי | matai | wann |
במאה | beme'a | im Jahrhundert |
מאה | me'a | Jahrhundert, Hundert |
השש עשרה | haschesch esre | 16. |
שש עשרה | schesch esre | 16 |
שש | schesch | 6 |
עשרה | esre | 10 |
Grammatik
BearbeitenGegenwartsformen von lieben
Bearbeiten- ich (m) liebe, du (m) liebst, er liebt: אוהב (ohev)
- ich (w) liebe, du (w) liebst, sie liebt: אוהבת (ohevet)
- wir (m) lieben, ihr (m) liebt, sie (m) lieben: אוהבים (ohavim)
- wir (w) lieben, ihr (w) liebt, sie (w) lieben: אוהבוֹת (ohavot)
Gegenwartsformen von heißen
Bearbeiten- ich (m) heiße, du (m) heißt, er heißt: נקרא (nikra)
- ich (w) heiße, du (w) heißt, sie heißt: נקראת (nikret)
- wir (m) heißen, ihr (m) heißt, sie (m) heißen: נקראים (nikra'im)
- wir (w) heißen, ihr (w) heißt, sie (w) heißen: נקראוֹת (nikra'ot)
Gegenwartsformen von können
Bearbeiten- ich (m) kann, du (m) kannst, er kann: יכול (jachol)
- ich (w) kann, du (w) kannst, sie kann: יכולה (jechola)
- wir (m) können, ihr (m) könnt, sie (m) können: יכולים (jecholim)
- wir (w) können, ihr (w) könnt, sie (w) können: יכולוֹת (jecholot)
Vergangenheit von sein
BearbeitenSiehe Genesis 1,2
haben
BearbeitenDas Verb "haben" wird durch die Redewendung "bei … ist" oder "bei mir gibt es" umschrieben, also z.B. "ich habe" wird ausgedrückt durch "bei mir ist" (ähnlich wie im Russischen). Dazu wird das Wort יש jesch = es gibt benutzt. Das Wort mir wird ausgedrückt durch "zu ich" zu = le = ל, ich = ani = אני, und le-ani (also zu-ich) wird zusammengezogen zu "li" = לי. Genauso entstehen für die anderen Personalpronomen zusammen mit le solche zusammengezogenen Worte:
Übersetzung/Aussprache | Hebräisch |
---|---|
Ich habe | יש לי |
jesch li | |
Du (m) hast | יש לך |
jesch lecha | |
Du (w) hast | יש לך |
jesch lach | |
Er hat | יש לו |
jesch lo | |
Sie hat | יש לה |
jesch la | |
Wir haben | יש לנו |
jesch lanu | |
Ihr (m) habt | יש לכם |
jesch lachem | |
Ihr (w) habt | יש לכן |
jesch lachen | |
Sie (m) haben | יש להם |
jesch lahem | |
Sie (w) haben | יש להן |
jesch lahen |
Nebensätze mit sche - ש
Bearbeitenש = sche entspricht dem deutschen "dass" und auch den deutschen Relativpronomen der, die, das. Es wird gerne und häufig zur Einleitung von Nebensätzen, zur indirekten Rede und zu Begründungen verwendet.
Beispiele:
Übersetzung/Aussprache | Hebräisch |
---|---|
Ich glaube, dass das nicht in Ordnung ist | אני חושב שזה לא בסדר |
ani choschev schese lo beseder | |
Ich dachte, du wolltest mich anrufen. | חשבתי שרצית להתקשר אלי |
chaschavti scheratzit lehitkascher ali | |
Das ist das Bild, das ich gekauft habe. | זאת התמונה שקניתי |
sot hatmuna schekaniti | |
Ruth sagt, der Brunnen ist schön. | רות אומרת שהמזרקה יפה |
rut omeret schehamisraka jafa | |
Schade, dass ich nicht da war. | חבל שלא הייתי שם |
chawal schelo hajiti scham |
Die Zahlen 11 bis 19
BearbeitenWeibliche und männliche Zahlen
BearbeitenAuch die Zahlen von 11 bis 19 werden in weibliche und männliche Zahlen unterschieden. Sie weiblichen Zahlen setzen sich aus der weiblichen Form der Zahl 1 bis 9 und der weiblichen Form von 10 (esre) zusammen. Sie männlichen Zahlen setzen sich aus der männlichen Form der Zahl 1 bis 9 und der männlichen Form von 10 (assar) zusammen. Männliche Substantive werden mit männlichen Zahlen gezählt, weibliche Substantive mit weiblichen Zahlen. Zum reinen Zählen und Rechnen werden die weiblichen Zahlen benutzt.
Hebräische Zahlzeichen
BearbeitenAls hebräisches Zahlzeichen (ZZ) werden die Buchstaben des hebräischen Alefbet benutzt. Diese hebräischen Zahlzeichen werden in der hebräischen Bibel auch zur Verszählung benutzt. Bei Zahlen über 10 werden die Einer links an die Zehn angehängt. So wird 11 dargestellt als 10 = י und 1 = א also 11 = יא . Ausnahmen gibt es bei 15 und 16. Weil die Darstellung dieser beiden Zahlen an den Gottesnamen erinnert, was aus Ehrfurchtsgründen vermieden wird, werden diese beiden Zahlen aus 9 = ט und den verbleibenden Einern dargestellt, also 15 = 9 + 6 = טו, und 16 = 9 + 7 = טז .
Zahl | ------- weiblich ------- | Aussprache | ----- männlich ----- | Ausprache | ZZ |
---|---|---|---|---|---|
11 | אחת עשרה | achat esre | אחד עשר | echad assar | יא |
12 | שתים עשרה | schtejm esre | שנים עשר | schnejm assar | יב |
13 | שלוש עשרה | schlosch esre | שלושה עשר | schloscha assar | יג |
14 | ארבע עשרה | arba esre | ארבעה עשר | arba'a assar | יד |
15 | חמש עשרה | chamesch esre | חמישה עשר | chamischa assar | טו |
16 | שש עשרה | schesch esre | שישה עשר | schischa assar | טז |
17 | שבע עשרה | schewa esre | שיבעה עשר | schiw'a assar | יז |
18 | שמונה עשרה | schmone esre | שמונה עשר | schmona assar | יח |
19 | תשע עשרה | tscha esre | תישעה עשר | tisch'a assar | יט |
Ordinalzahlen
BearbeitenDie Ordinalzahlen von 1 bis 10 haben spezielle Formen. Die Einteilung in weibliche und männliche Zahlen bleibt erhalten. Ab 11 werden die Ordinalzahlen gebildet, indem der gewöhnlichen Zahl der bestimmte Artikel ה = ha vorangestellt wird.
Die Ordinalzahlen werden wie ein Adjektive verwendet und nachgestellt:
- die erste Frau = ha'ischa harischona = האשה הראשונה
- das erste Buch = hasefer ha rischon = הספר הראשון
- das elfte Buch = hasefer ha'echad assar = הספר האחד עשר
- die zwölfte Frau = ha'ischa haschtejm esre = האשה השתים עשרה
Ordinalzahl | weiblich | Aussprache | männlich | Ausprache | ZZ |
---|---|---|---|---|---|
1. | ראשונה | rischona | ראשון | rischon | א |
2. | שנייה | schnija | שני | scheni | ב |
3. | שלישית | schlischit | שלישי | schlischi | ג |
4. | רביעית | rewi'it | רביעי | rewi'i | ד |
5. | חמישית | chamischit | חמישי | chamischi | ה |
6. | שישית | schischit | שישי | schischi | ו |
7. | שביעית | schwi'it | שביעי | schwi'i | ז |
8. | שמינית | schminit | שמיני | schmini | ח |
9. | תשיעית | tschi'it | תשיעי | tschi'i | ט |
10. | עשירית | assirit | עשירי | assiri | י |
Wochentage
BearbeitenDie Wochentage werden einfach durchgezählt, beginnend mit Sonntag als erstem Tag der Woche und endend mit Samstag als siebtem Tag der Woche = Schabat. Diese Zählung geht auf die Schöpfungsgeschichte in der Bibel zurück. Dabei wird der Dienstag als 3. Tag der Woche als besonderer Glückstag betrachtet und für Unternehmungen, wie z.B. Hochzeiten, bevorzugt. Zum einen gilt die Zahl 3 allgemein als Glückszahl. Zum anderen sagt Gott am 3. Tag seiner Schöpfung zweimal, dass alles sehr gut war; an den anderen Tag sagt er das nur einmal.
An das Wort Tag = jom = יום wird die entsprechende Ordinalzahl angehängt.
Hebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
יום ראשון | jom rischon | Sonntag |
יום שני | jom scheni | Montag |
יום שלישי | jom schlischi | Dienstag |
יום רביעי | jom rewi'i | Mittwoch |
יום חמישי | jom chamischi | Donnerstag |
יום שישי | jom schischi | Freitag |
שבת | schabat | Samstag |
Übungen und Aufgaben
BearbeitenLese und übersetze:
- אני הייתי כאן ביום ראשון
- אתה היית כאן ביום שני
- את היית כאן ביום שלישי
- הוא היה כאן ביום רביעי
- היא הייתה כאן ביום חמישי
- אנחנו היינו כאן ביום שישי
- אתם הייתם כאן בשבת
- אתן הייתן כאן ביום ראשון
- הם היו כאן ביום שני
- הן היו כאן ביום שלישי
- ? מתי היית כאן
- ? היית כאן ביום שני
- . לא, הייתי כאן ביום שלישי
- ? מתי הוא היה כאן
- . הוא היה כאן ביום רביעי
- ? האם היא הייתה כאן ביום חמישי
- . לא, היא הייתה כאן ביום שישי
Aufgaben:
- Übungen zu Ordinalzahlen und Wochentagen: Übe in Lektion 61 und in Lektion 9 alle Sätze. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
- Übungen zu Nebensätzen mit sche: Übe in Lektion 23 den Satz 4, in Lektion 24 den Satz 12, in Lektion 87 die Sätze 16-18, in Lektion 91 alle Sätze, in Lektion 92 alle Sätze, in Lektion 94 die Sätze 1-6, 17, 18, in Lektion 95 die Sätze 3-6, 9-12, 14, in Lektion 96 die Sätze 2, 3, 5, 6, 9, 13-15, in Lektion 97 die Sätze 1-3, 7-9, 13-15, in Lektion 98 die Sätze 17-18. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
- Übungen zu Redewendungen: Übe in Lektion 21 die Sätze 7-9 und 15-18. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
<< zur Lösung >>
Neue Wörter
BearbeitenBei den Aufgaben, Lektion 61, werden die Ordinalzahlen anhand der Monate geübt, die hier in der Vokabelliste aufgeführt werden. Dabei handelt es sich um die deutschen Monatsbezeichnungen. In Israel gilt ein eigener Kalender mit eigenen Monatsbezeichnungen, die sich auch nicht 1:1 in die deutschen Monatsbezeichnungen übertragen lassen, da der Kalender sich gegenüber dem deutschen Kalender verschiebt. Da in Israel neben Ivrit auch Jiddisch gesprochen wird, das große Ähnlichkeit zum Deutschen hat, werden immer wieder deutsche Worte in die Sprache gemischt.
Hebräisch | Ausprache | Deutsch |
---|---|---|
האם | ha'im | ob; Fragepartikel |
שישים ואחת | schischim we'achat | 61 |
שישים | schischim | 60 |
מספרים סודרים | misparim ßodrim | Ordinalzahlen |
סדר | seder | Ordnung |
מספרים | misparim | Zahlen |
מספר | mispar | Zahl |
החודש | hachodesch | der Monat |
חודשים | chodaschim | Monate |
חודש | chodesch | Monat |
ינואר | januar | Januar |
פברואר | februar | Februar |
מרץ | merts | März |
אפריל | april | April |
מאי | mai | Mai |
יוני | juni | Juni |
חצי | chazi | halbes |
שנה | schana | Jahr |
יולי | juli | Juli |
אוגוסט | ogust | August |
ספטמבר | september | September |
אוקטובר | oktober | Oktober |
נובמבר | november | November |
דצמבר | dezember | Dezember |
ימי השבוע | jemej haschawua | Wochentage |
ימי | jemej | Tage |
ימים | jamim | Tage |
יום | jom | Tag |
השבוע | haschawua | die Woche |
שבוע | schawua | Woche |
מ | me | von |
עד | ad | bis |
מ | me | von |
מיום שני עד יום שישי | mejom scheni ad jom schischi | von Montag bis Freitag |
אנו | anu | wir |
עובד | oved | arbeiten (Ez, m, Ggw) |
עובדת | ovedet | arbeiten (Ez, w, Ggw) |
עובדים | ovdim | arbeiten (Mz, m, Ggw) |
עובדות | ovdot | arbeiten (Mz, w, Ggw) |
בלבד | bilwad | nur noch |
חושב | choschew | denken, glauben, finden, meinen (Ez, m, Ggw) |
מדבר | medaber | sprechen (Ez, m, Ggw) |
מדברת | medaberet | sprechen (Ez, w, Ggw) |
טוב | tov | gut |
היטב | hejtev | sehr gut |
מציע | metzi'a | vorschlagen (Ez, m, Ggw) |
מציעה | metzi'a | vorschlagen (Ez, w, Ggw) |
שניפגש | schenipagesch | dass wir uns treffen werden |
ניפגש | nipagesch | wir werden uns treffen |
בסוף השבוע | besof haschawua | am Wochenende |
סוף השבוע | sof haschawua | Wochenende |
סוף | sof | Ende |
חשבתי | chaschavti | ich dachte |
שרצית | scheratzita | dass du (m) wolltest |
רצית | ratzita | du (m) wolltest |
להתקשר | lehitkascher | anrufen (Infinitiv) |
יתקשר | jitkascher | anrufen (Ez, m, Ggw) |
לאשתך | le'ischtecha | zu deiner Frau |
אשתך | ischtecha | deine Frau |
אשה | ischa | Frau, Ehefrau |
אשתי | ischti | meine Frau |
ואשתו | ischto | seine Frau |
מודיעין | modi'in | Auskunft |
להזמין | lehasmin | bestellen |
פיצה | pitza | Pizza |
תשעים ואחת | tisch'im we'achat | 91 |
תשעים | tisch'im | 90 |
משפטים טפלים עם ש | mischpatim tfelim im sche | Nebensätze mit "sche" |
משפטים טפלים | mischpatim tfelim | Nebensätze |
משפטים | mischpatim | Sätze |
משפט | mischpat | Satz, Urteil, Gesetz, Regel, Fall |
טפלים | tfelim | kleine, untergeordnete |
עם | im | mit |
אולי | ulai | vielleicht |
מזג האוויר | meseg ha'awir | das Wetter |
מזג אוויר | meseg awir | Wetter |
מזג | meseg | Stimmung, Temperament, Wesen, Charakter |
אוויר | awir | Luft |
יהיה | ihijej | es wird sein |
מחר | machar | morgen |
טוב יותר | tov joter | besser |
יותר | joter | mehr |
מניין לך? | minein lecha | Woher weißt du (m) das? |
מניין לך? | minein lach | Woher weißt du (w) das? |
מקווה | mekawe | hoffen (Ez, Ggw) |
מקווים | mekawim | hoffen (Mz, m, Ggw) |
לבטח | lawetach | sicherlich, bestimmt |
בטוח | batu'ach | sicherlich, bestimmt |
בטח | betach | sicherlich, bestimmt |
יגיע | jagi'a | kommen (Ez, m, Ggw) |
מגיע | megi'a | kommen (Ez, m, Ggw) |
מגיעה | megi'a | kommen (Ez, w, Ggw) |
יודע | jode'a | wissen (Ez, m, Ggw) |
היין | hajain | der Wein |
יין | jain | Wein |
ישן | jaschan | alt (Dinge) |
מניח | meni'ach | vermute (Ez, m, Ggw) |
מניחה | menicha | vermute (Ez, w, Ggw) |
מנהל | menahel | Chef |
נראה | nir'e | aussehen (Ez, m, Ggw) |
נראה לך | nir'e lach | meinst du (w)? |
נראה לך | nir'e lecha | meinst du (m)? |
סבור | ßawur | finden, meinen (Ez, m, Ggw) |
אפילו | afilu | sogar |
סביר להניח | sawir lehani'ach | es ist gut möglich |
תשעים ושתיים | tisch'im uschtaim | 92 |
מכעיס | mach'iß | wütend sein, sich ärgern (Ez, m, Ggw) |
כעס | ka'aß | Ärger |
מכעיס אותי | mach'iß oti | es ärgert mich |
אותי | oti | mich |
נוחר | nocher | schnarchen (Ez, m, Ggw) |
נוחרת | nocheret | schnarchen (Ez, w, Ggw) |
שותה | schote | trinken (Ez, m, Ggw) |
שותה | schota | trinken (Ez, w, Ggw) |
כל כך | kol kach | so |
הרבה | harbe | viel |
בירה | bira | Bier |
מאוחר | me'uchar | spät |
צריך | zarich | brauchen (Ez, m, Ggw) |
רופא | rofe | Arzt |
חולה | chole | krank (m, Ez) |
ישן | jaschen | schlafen (Ez, m, Ggw) |
עכשיו | achschav | jetzt |
יתחתן | jitchaten | heiraten (Ez, m, Ggw) |
עם | im | mit |
בתנו | bitejnu | unsere Tochter |
בת | bat | Tochter |
כסף | keßef | Geld |
מיליונר | milioner | Millionär |
שמעתי | schamati | ich habe gehört, ich hörte |
אשתו | ischto | seine Frau |
אשתך | ischtecha | deine (m) Frau |
קרתה | karta | es passierte |
תאונה | te'una | Unfall |
מאושפזת | me'uschpeset | stationär |
בבית החולים | bejt hacholim | Krankenhaus |
בבית | bejt | Haus |
חולים | cholim | Kranke |
מכונית | mechonit | Auto |
שלך | schelcha | dein (m) |
שלך | schelach | dein (w) |
נהרסה | nehirsa | es wurde zerstört |
לחלוטין | lehalutin | ganz und gar |
זה משמח אותי | se mesameach oti | es freut mich |
משמח | mesameach | glücklich |
שבאת | schebata | dass er gekommen ist |
שבאת | schebat | dass sie gekommen ist |
שהראית | schehirejta | dass du (m) gezeigt hast |
שהראית | schehirejt | dass du (w) gezeigt hast |
עניין | injan | Interesse |
חושש | choschesch | fürchten (Ez, m, Ggw) |
חוששת | choscheschet | fürchten (Ez, w, Ggw) |
אוטובוס | otobus | Bus, Autobus |
אחרון | acharon | letzter |
כבר | kwar | schon |
יצא | jatza | fuhr weg, ging weg |
עלינו | alejnu | wir sollten, (wörtl.: auf uns ist es) |
לקחת | lakachat | nehmen (Infinitiv) |
מונית | monit | Taxi |
אין לי | ejn li | ich habe nicht |
אין | ejn | es gibt nicht, da ist kein |
כסף | kessef | Geld |
חכה | chake | warte! (m) |
חכי | chaki | warte! (w) |
יפסיק | jafßik | es wird aufhören |
לרדת | laredet | fallen (Infinitiv) |
גשם | geschem | Regen |
אסיים | assajem | ich werde fertig werden, ich werde beenden |
יחזור | jachsor | er wird zurückkehren |
ממתין | mamtin | warten (Ez, m, Ggw) |
ממתינה | mamtina | warten (Ez, w, Ggw) |
שיער | ße'ar | Haar |
יתייבש | jitjabesch | es wird trocknen werden |
סרט | ßeret | Film |
יסתיים | jistajem | er wird enden |
רמזור | ramsor | Ampel |
יתחלף | jit'chalef | es wird wechseln, es wird ersetzt |
ירוק | jarok | grün |
אחרי | acharej | nachdem, nach |
פוטר | putar | er wurde gekündigt |
עבודה | awoda | Arbeit |
עזב | asav | er fuhr ab, er reiste ab |
אמריקה | amerika | Amerika |
עבר | awar | er zog nach |
התעשר | hitkascher | er wurde reich |
מאז | me'as | seit, seitdem |
אז | as | so |
התחתנה | hitchatna | sie hat geheiratet, sie heiratete |
מכיר | mekir | sich kennenlernen (Ez, m, Ggw) |
מכירה | mekira | sich kennenlernen (Ez, w, Ggw) |
מכירים | mekirim | sich kennenlernen (Mz, m, Ggw) |
מכירות | mekirot | sich kennenlernen (Mz, w, Ggw) |
לְהַכִּיר | lehakir | sich kennenlernen (Infinitiv) |
מאושר | me'uschar | glücklich (Ez, m) |
מאושרת | me'uscheret | glücklich (Ez, w) |
מאושרים | me'uscharim | glücklich (Mz, m) |
מאושרות | me'uscharot | glücklich (Mz, w) |
ילדים | jeladim | Kinder |
ילד | jeled | Kind, Junge |
יוצא | jotze | ausgehen (Ez, m, Ggw) |
יוצאת | jotzet | ausgehen (Ez, w, Ggw) |
יוצאים | jotz'im | ausgehen (Mz, m, Ggw) |
יוצאות | jotz'ot | ausgehen (Mz, w, Ggw) |
לָצֵאת | latzet | ausgehen (Infinitiv) |
לעיתים רחוקות | le'itim rechokot | selten |
לעיתים | le'itim | manchmal |
רחוקות | rechokot | weit, lang, Abstand |
בזמן | besman | während (wörtl.: in der Zeit) |
זמן | sman | Zeit |
נוסע | noße'a | fahren (Ez, m, Ggw) |
נוסעת | noßa'at | fahren (Ez, w, Ggw) |
נוסעים | noß'im | fahren (Mz, m, Ggw) |
נוסעות | noßa'ot | fahren (Mz, w, Ggw) |
לִנְסוֹעַ | lin'ßo'a | fahren (Infinitiv) |
צופה | tzofe | zuschauen (Ez, m, Ggw) |
צופה | tzofa | zuschauen (Ez, w, Ggw) |
צופים | tzofim | zuschauen (Mz, m, Ggw) |
צופות | tzofot | zuschauen (Mz, w, Ggw) |
לִצְפּוֹת | litz'pot | zuschauen (Infinitiv) |
טלוויזיה | telewisija | Fernseher |
מגהץ | megahetz | bügeln (Ez, m, Ggw) |
מגהצת | megahetzet | bügeln (Ez, w, Ggw) |
מגהצים | megahetzim | bügeln (Mz, m, Ggw) |
מגהצות | megahetzot | bügeln (Mz, w, Ggw) |
לְגַהֵץ | legahetz | bügeln (Infinitiv) |
מאזין | ma'asin | zuhören (Ez, m, Ggw) |
מאזינה | ma'asina | zuhören (Ez, w, Ggw) |
מאזינים | ma'asinim | zuhören (Mz, m, Ggw) |
מאזינות | ma'asinot | zuhören (Mz, w, Ggw) |
לְהַאֲזִין | leha'asin | zuhören (Infinitiv) |
מוסיקה | musika | Musik |
עושה | oße | machen, tun (Ez, m, Ggw) |
עושה | oßa | machen, tun (Ez, w, Ggw) |
עושים | oßim | machen, tun (Mz, m, Ggw) |
עושות | oßot | machen, tun (Mz, w, Ggw) |
לַעֲשׂוֹת | la'aßot | machen, tun (Infinitiv) |
שיעורי | schi'urej | Unterricht |
שיעורי בית | schi'urej beit | Hausaufgaben |
מבין | mewin | verstehen (Ez, m, Ggw) |
מבינה | mewina | verstehen (Ez, w, Ggw) |
מבינים | mewinim | verstehen (Mz, m, Ggw) |
מבינות | mewinot | verstehen (Mz, w, Ggw) |
לְהָבִין | lehawin | verstehen (Infinitiv) |
כלום | klum | nichts |
כשהמוסיקה | keschehamusika | wenn (dass) die Musik |
שהמוסיקה | schehamusika | dass die Musik |
המוסיקה | hamusika | die Musik |
כה | ko | so |
רועש | ro'esch | laut (Ez, m) |
רועשת | ro'eschet | laut (Ez, w) |
רועשים | ro'eschim | laut (Mz, m) |
רועשות | ro'eschot | laut (Mz, w) |
מרגיש | margisch | sich fühlen (Ez, m, Ggw) |
מרגישה | margischa | sich fühlen (Ez, w, Ggw) |
מרגישים | margischim | sich fühlen (Mz, m, Ggw) |
מרגישות | margischot | sich fühlen (Mz, w, Ggw) |
לְהַרְגִּישׁ | lehargisch | sich fühlen (Infinitiv) |
עייף | ajef | müde (Ez, m) |
עייפה | ajefa | müde (Ez, w) |
עייפים | ajef | müde (Mz, m) |
עייפות | ajefot | müde (Mz, w) |
כשאגיע | kesche'agia | wenn ich erreiche |
שאגיע | sche'agia | dass ich erreiche |
לגיל | legil | zu dem Alter |
גיל | gil | Alter |
כשיהיה | keschehije | wenn es sein wird |
שיהיה | schehije | dass es sein wird |
כשיהיה לי | keschehije li | wenn ich haben werde |
רגע | rega | Moment, Augenblick |
פנוי | panui | frei |
קצת | ktzat | ein wenig, ein bisschen, etwas |
שאוכל | sche'uchal | dass ich können werde |
בריא | bari | gesund (Ez, m) |
בריאה | bri'a | gesund (Ez, w) |
בריאים | bri'im | gesund (Mz, m) |
בריאות | bri'ot | gesund (Mz, w) |
מובטל | muvtal | arbeitslos |
נרדם | nirdam | er ist eingeschlafen, er schlief ein |
למרות | lamrot | obwohl |
דלוקה | dluka | ein, eingeschaltet sein |
נשאר | nisch'ar | bleiben (Ez, m, Ggw) |
נשארת | nisch'eret | bleiben (Ez, w, Ggw) |
נשארים | nisch'arim | bleiben (Mz, m, Ggw) |
נשארות | nisch'arot | bleiben (Mz, w, Ggw) |
לְהִישָּׁאֵר | lehisch'er | bleiben (Infinitiv) |
מאוחר | me'uchar | spät |
קבענו | kawanu | wir hatten ausgemacht |
נוהג | noheg | fahren (Ez, m, Ggw) |
רישיון נהיגה | rischon nehiga | Führerschein |
רישיון | rischon | Lizenz |
נהיגה | nehiga | Fahren |
מהר | macher | schnell |
כביש | kwisch | Straße |
חלק | chalak | glatt |
רוכב | rochev | fährt, reitet |
אופניים | ofanajim | Fahrrad |
שתוי | schatuj | betrunken |
מוצאת | motzet | finden (Ez, w, Ggw) |
הולכת | holechet | gehen (Ez, w, Ggw) |
כאבים | ke'ewim | Schmerzen |
מוקדם | mukdam | früh |
תוכל | tuchal | du kannst |
שאדם | sche'adam | dass man |
אדם | adam | Mann |
מתבגר | mitbager | alt werden, aufwachsen |
נוחות | nochut | Komfort, Bequemlichkeit |
בעלי | ba'ali | mein Mann |
בעל | ba'al | Ehemann |
Dieser Text ist sowohl unter der „Creative Commons Attribution/Share-Alike“-Lizenz 3.0 als auch GFDL lizenziert.
Eine deutschsprachige Beschreibung für Autoren und Weiternutzer findet man in den Nutzungsbedingungen der Wikimedia Foundation.
- Autorenliste, sofern möglich